תקציר: במלכודת האיומים שבה נלכדה ישראל - של הצבת גבול ישראל המזרחי, בקו כפר סבא כביש 6 - נדרשת ההנהגה הביטחונית והמדינית, לפריצת דרך להיחלצות מתוך מבוך אסטרטגי, ההולך ומתפתח בשבועות הקרובים לכדי איום קיומי מקיף על מדינת ישראל.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר

* * *

בכנות ובדיבור ישיר לאומה,  אמר הרמטכ"ל בנאומו בכותל המערבי בפתיחת יום הזיכרון: "אני מרכין ראש לזכרם של האזרחים שלא הצלחנו להציל, אני נושא באחריות לכישלון צה"ל ב-7 באוקטובר ומבין היטב את משמעותה".

את זיכרון הזוועות מאותו יום נורא שהחל בבוקר החג במתקפת חמאס מרצועת עזה, עם ישראל יישא לדורות, בשאלה המחרידה 'איך זה קרה', יתמקדו בעתיד מאות מחקרים.

אחריות הדרג הצבאי והמדיני לכישלון באותו היום אינה מוטלת בספק. אבל בינתיים מדינת ישראל לכודה בכל הזירות במלחמה אזורית מתמשכת. 

במצוקה הזו, המבט של ההנהגה והציבור חייב להתמקד במבחן המלחמה במבט לעתיד, בציפייה לסיום המלחמה בתנאים שמבטאים עוצמה וניצחון

פתגם ערבי מלמד: "אנחנו עם הקיר הניצב איתן". זה המפתח להגיון האסטרטגי של יצירת ושימור בריתות. לא רצוי להישען על קיר מתנדנד. ואכן בעולם של אינטרסים, בני ברית בודקים מידי יום את איתנות בן הברית שעליו הם נשענים. במבט הזה, מטרות המלחמה שנוסחו בקבינט המלחמה ב-14 באוקטובר זקוקות למסגרת מכוונת כוללת, כזו המוכוונת לכינון מחודש של דימוי "הקיר האיתן" של מדינת ישראל.

המלחמה חוללה התהוות גדולה שאותה מיטיבים לתאר מנהיגי האויב. בנאום שנשא מנהיג חיזבאללה, בליל יום העצמאות, תיאר קווים עיקריים למגמות שהתפתחו בעקבות המלחמה - בתהליך שמתפתח מתוך מערכת מורכבת - המאיצים את התגשמות החזון לקריסת מדינת ישראל. הוא הסביר כיצד בזכות הטלטלה הגדולה שהוביל חמאס בפתיחת המלחמה, בסדרה של מגמות מתפתחות, הוחזרה הסוגייה הפלסטינית למרכז סדר היום העולמי. השיח הבינלאומי על חובת ההכרה במדינה פלסטינית, הוא לדבריו, הניצחון המובהק של חודשי המלחמה. גם את המבוי הסתום בפניו עומדת מדינת ישראל בסוגיית "היום שאחרי" בעזה, הציג נסראללה כביטוי למלכוד הישראלי: מצד אחד אין מדינה ערבית שמוכנה להיכנס לניהול הסדר האזרחי והביטחוני ברצועת עזה ומצד שני ישראל ממשיכה לשלול את המשך שלטון החמאס. בצומת הדרכים הזו, בדרך האחת מוצעת לישראל הצעת החמאס האחרונה הנראית במבטו כתבוסה לישראל. הדרך השנייה מובילה את ישראל להמשך המלחמה, בדרום ובצפון, כמלחמת התשה מתמשכת שלפי תחזיתו תכלה את ישראל.

הציפיה למוצא יצירתי ממלכודת צומת דרכים זו, הוא בימים אלה מבחן אסטרטגי חסר תקדים להנהגה הישראלית

רון בן ישי, במאמרו מיום ה- 12 במאי 2024, אבחן היטב את סל החלופות האפשריות והמליץ על: "שלטון פלסטיני משותף עם כוח משימה בין ערבי. אבל, התנאי לכך הוא הסכמת ראש הממשלה להוציא מפיו את המילים: מדינה פלסטינית".

אלא שתנאי זה, חותר במגמתו הסופית לחלוקת ירושלים, לנסיגה מבקעת הירדן, ולהצבת גבול ישראל המזרחי, בקו כפר סבא כביש 6. מבט ביטחוני מפוכח יודע להסביר עד כמה קבלת תנאי זה, סוללת את הדרך לאסון ביטחוני ולאומי. במלכודת איומים זו, נדרשת ההנהגה הישראלית הביטחונית והמדינית, לפריצת דרך להיחלצות מתוך מבוך אסטרטגי ההולך ומתפתח בשבועות הקרובים, לכדי איום קיומי מקיף על מדינת ישראל.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• אוסף המאמרים על 'הצלחה' ו'כישלון'.
• הרחבת המושג 'התהוות'.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה'.
• מאמרו של גרשון הכהן: "הקיר הניצב איתן" – הסיבה לכך שהסכמי השלום בסכנה!

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 13/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• גרשון הכהן (2017), "הקיר הניצב איתן" – הסיבה לכך שהסכמי השלום בסכנה! ייצור ידע, 9/11/17.